ארנבונים צוברים פופלריות בישראל ובעולם כולו. בדף מידע זה אספק מידע אודות ארנבונים.
שמם הלטיני הוא Oryctolagus cuniculus בעולם קיימים ארגונים של מגדלי ארנבונים, שמגדירים גזעים של ארנבונים (ראו כאן). רוב הארנבונים בישראל הם מעורבים. גזעו של הארנבון משפיע בין השאר על אופיו, גודלו (קילו אחד בארנבון ננסי עד יותר מעשרה ק"ג בארנבון פלמי!) ונטיה לבעיות בריאותיות מסוימות (למשל דלקות אוזניים בגזעים שמוטי אזניים).
אזור המגורים לרוב ארנבונים חיים בתוך הבית. ארנבונים צריכים לחיות באזור בטוח עבורם: כלוב גדול יכול לספק סביבה בטוחה כשבני הבית לא יכולים להשגיח על הארנבון בזמן השוטטות בבית. מומלץ שהכלוב יהיה לפחות באורך של 1.4 מטר רצוי יותר מכך (עבור ארנבון ממוצע יחיד). יש להמנע מכלוב שרצפתו מרושתת. את רצפת הכלוב יש לרפד במצע סופג , למשל ב"קטס בסט" שעשוי מחיטה גרוסה, אינו רעיל ואינו מסכן את הארנבון אם זה יחליט לטעום את המצע. מומלץ להמנע משימוש בנסורת בגלל האבק המיקרוסקופי שהיא מכילה שפוצע את דרכי הנשימה של הארנבונים וגורם לזיהומים כרוניים. רוב הארנבונים לומדים להשתמש בארגז-שרותים שאפשר למקם גם בתוך הכלוב וגם בחדרי הבית (קראו כאן, באנגלית). אם שוקלים לגדל ארנבון בחוץ יש לשים לב שטמפרטורה גבוהה מאד, נמוכה מאד, חשיפה לשמש ישירה ורטיבות (טל או גשם) מסכנים את הארנבון. יש לבצע את המעבר החוצה בהדרגה כדי לתת לגוף להסתגל לטמפרטורות שקיימות בחוץ, ביחוד בחורף. יש לוודא שטורפים (כלב, חתול ואחרים) לא יוכלו להגיע אליו.
תזונה תזונה היא בעלת חשיבות קריטית לבריאותם ואורך חייהם של ארנבונים. ארנבונים הם 100% צמחוניים. תזונה בריאה חייבת להכיל: סיבים תזונתיים ללא הגבלה: אפשר לספק זאת ע"י חציר או קש. בישראל כיום אפשר להשיג בחנויות רק חציר מאספסת. לארנבונים בוגרים עדיף לצרוך חציר משיבולת שועל או חיטה כיון שהם מכילים פחות חלבון ופחות סידן. עודף של סידן וחלבון עלול להוביל להיווצרות של אבנים או קריסטלים ("חול") בדרכי השתן.
כופתיות: אני ממליץ על מוצרים פשוטים שמכילים רק כופתיות ללא תוספות שונות ומשונות כגון פופקורן ושאר מוצרים צבעוניים ומשמינים. הכלל אומר כ-שמינית כוס עבור כל 2.5 קג משקל גוף ליום. אפשר לשנות את הכמות בהתאם למצב הגופני של הארנבון הספציפי.
ירקות: יש להוסיף בכל פעם פריט מזון אחד ובכמות קטנה. בהדרגה אפשר להעלות את הכמות ואת מספר הפריטים אחרי שוידאנו שהפריט לא גורם לשלשול או גזים. יש לתת כוס ירקות ל-2.5 קג משקל גוף. דוגמאות: נבטי אספסת, בזיליקום, פטרוזיליה, חסה מאורכת, כרוב-ניצנים, גזר (עם עליו הירוקים), כוסברה, כרוב (מעט) ועוד
חטיפים: עדיף להשאר עם החטיפים הבריאים (ירקות) ולהמנע ממוצרים מעובדים כגון: טיפות שוקולד, טיפות יוגורט ומקלות דבש. אלה יגרמו להשמנה, האטת מעיים ולפעמים לשלשולים.
קצת ביולוגיה... עובדה חשובה שצריך לדעת אודות ארנבונים היא שהם מייצרים שני סוגים של גללים ("צואה"): גללי יום - הם גדולים יחסית ויבשים. גללי לילה, שהם קטנים, רכים, מכוסי ריר ובמצב נורמלי ארנבונים אוכלים את הגללים האלה מיד אם הפרשתם. בד"כ לא רואים זאת כי זה מתבצע בשעות הלילה או הבוקר המוקדם. גללים אלה עשירים בחלבון, ויטמינים וחומצות אמינו והם מהווים חלק חשוב בתזונה. כל מצב שמונע אכילה של גללי הלילה יגרום להצטברות שלהם סביב פי הטבעת. גורמים נפוצים הם: השמנה, כאב בצוואר או גב.
קצת על התנהגות * ארנבונים זכרים בוגרים שאינם מסורסים יתעמתו, וילחמו תוך גרימת פציעות קשות ואפילו מוות. אסור להחזיק באותו הכלוב שני זכרים לא מסורסים. * גם זכרים וגם נקבות נוטים "לטפס אחד על השני" ללא קשר לפעילות מינית, אלא כמשחקי דומיננטיות. * ארנבונים לא מסורסים וארנבונות לא מעוקרות נוטים לסמן את הטריטוריה (את הבית) בעזרת שתן. עיקור/סירוס בד"כ מפסיקים התנהגות זו. * ארנבונים (משני המינים) רואים בכלוב את שטחם הפרטי, ולא אוהבים שמוציאים אותם משם בכח. עדיף לפתוח את דלת הכלוב, ולהמתין שהארנבון יצא בעצמו.
מניעת רבייה ארנבונים מתחילים להיות פעילים מינית מגיל 4-6 חודשים. משך ההריון הוא כ30 ימים, והנקבה מסוגלת להרות מיד אחרי ההמלטה. לטובת כל המעורבים, מומלץ להמנע מרביה כיון שקשה מאד למצוא בתים טובים לכמויות הגדולות של הארנבונים שנולדים. סירוס: יפחית אגרסיביות והתנהגות סימון טריטוריה, בזכרים. עיקור: כנ"ל, ובנוסף עיקור בגיל צעיר יקטין משמעותית הסיכון לסרטן הרחם (נפוץ מאד בנקבות מעל גיל ארבע). כל ארנבון או ארנבונת שסובלים ממחלות דנטליות (שיניים עקומות, מנשך לא מושלם וכו') - צריכים לצאת ממעגל הרבייה כיון שהם עלולים להעביר את הבעיה הלאה אל הצאצאים.
כיצד מחזיקים ארנבון? השלד של ארנבונים חלש ועדין מאד ביחס למסת השרירים שלהם, זה מאפשר להם לרוץ במהירות גבוהה, אך מסכן אותם בסיכון גבוה לשברים בעצמות ובעמוד השדרה: יש להמנע מכל מצב בו הארנבון נלחץ ומתחיל להשתולל - הוא עלול לבעוט כה חזק, שישבור את עמוד השדרה שלו! אסור בשום פנים ואופן להרים ארנבון מאוזניו. כשנושאים ארנבון על הידיים, צריך לדאוג לתמיכה תחת רגליו האחוריות של הארנבון- כך הוא חש בטוח ולא בועט.
טיפולים מונעים יש להקפיד על היגיינה קפדנית של הכלוב: הצטברות של הפרשות עלולה להוביל לזיהומים בעור ולמשוך זבובים (הטלת ביצים והווצרות רימות ). כדאי להבריש את פרוות הארנבון 1-2 פעמים בשבוע. ארנבונים ארוכי פרווה, רצוי מדי יום. גזירת ציפורנים לפי הצורך. טיפול נגד פרעושים לפי הצורך (רוולושן, אדוונטג', אחרי הדרכה. אסור להשתמש בפרונטליין על ארנבונים!) חשוב מאד לשקול את הארנבון לפחות פעם בחודש, ולנהל רישום של המשקל. בכל מקרה של ירידה של 10% ממשקל יציב כדאי לפנות למרפאה ליעוץ. כדאי להתבונן ולבדוק את השיניים החותכות (הקדמיות) לעיתים תכופות.
כיצד להבדיל בין זכר לנקבה? פעולה זו דורשת מעט מיומנות וניסיון. צריך להשכיב בזהירות על הגב ולבדוק את איברי המין שנמצאים מתחת לזנב. קל מאד לזהות זכר בוגר לפי שני שקי האשכים שלו ואיבר המין. כדי להבדיל בין השאר : אצל הנקבות ישנו חריץ מאורך. אצל הזכרים אפשר לראות את הפין מגיל צעיר, והפתח שלו הוא עגול (תמונות).
טיפול וטרינרי מכיון שלא קיימים בישראל חיסונים לארנבונים, מומלץ שכל חית מחמד תגיע למרפאה להבדק פעם בשנה בדיקה גופנית (לפחות). בדיקת צואה, בדיקות דם, שתן, רנטגן, אולטראסאונד ובדיקות נוספות לפי גיל חית המחמד ומצבה.
לסיכום- הנקודות החשובות: * לספק חציר איכותי ללא הגבלה. * לשקול את הארנבונים פעם בחודש לפחות. * מומלץ לעקר את הנקבות כדי למנוע את סרטן הרחם ורבייה מיותרת וכן לסרס זכרים אם יש יותר מזכר אחד כדי למנוע פציעות. * יש להמנע ממצב של השמנה ומהאכלה בתזונה דלת סיבים ועתירת שומנים וסוכר (חטיפים מסחריים!).
