ניתוח סירוס בכלבים

סירוס משמעו הסרת האשכים בניתוח תחת הרדמה כללית.

למה בכלל לסרס?

הסיבות רבות:

1) סיבה בריאותית

כלבים לא מסורסים נוטים לפתח החל מגיל מסוים בעיות בריאותיות.

הבעיה הנפוצה ביותר היא בבלוטת הערמונית. דלקת וזיהומים בבלוטה, הגדלה של הבלוטה והתפתחות ציסטות בבלוטה הן תופעות שכיחות בכלבים שלא סורסו. גידולים בערמונית או באשכים (חלקם גידולים ממאירים)עלולים להתפתח והוכח כי יש קשר בין הופעתם לבין העובדה שהכלב לא סורס.

בכלבים, המיקום האנטומי של בלוטת הערמונית הוא כזה שאם היא גדלה ומתנפחת היא לוחצת על אזור המעי הגס והרקטום. לכן התסמין הנפוץ ביותר הוא עצירות. בעיות בהשתנה ודם בשתן גם כן יכולים להופיע.  דלקת בבלוטת הערמונית עלולה לגרום במקרים קשים מחלה הכוללת כמה מערכות בגוף עם חום גבוה המהווה סכנת חיים.

הבעיות הללו, הנפוצות בכלבים לא מסורסים, אינן מתפתחות בכלבים שסורסו. נמצא כי הורמון המין הזכרי(טסטוסטרון) המופרש מהאשכים, אחראי במידה רבה לבעיות בפרוסטטה. בעת הסירוס האשכים מוסרים וכך נמנעת השפעתו השלילית של הטסטוסטרון. יש לציין שאם מתפתחת מחלה בבלוטת הערמונית, יש לסרס את הכלב במהירות האפשרית, כלומר מדובר בניתוח חירום כאשר הכלב כבר פיתח מחלה והסכנה בהרדמה עולה בהרבה.

ניתן ומומלץ לסרס מראש (ניתן לסרס כלבים החל מגיל 6-7 חודשים) וכך למנוע בעיות בריאותיות בגיל מבוגר.

בעיות נוספות, נפוצות יחסית, שאפשר למנוע בצורה יעילה ע"י סירוס בגיל צעיר הן:
-גידולים סרטניים סביב פי הטבעת
-החלשות השרירים באזור פי הטבעת

2) סיבה התנהגותית

להורמון המין הזכרי (טסטוסטרון) ישנן עוד השפעות מעבר להשפעותיו הבריאותיות.

הפירוט הבא הוא כוללני על מנת לתת תמונה כללית:

טסטוסטרון מעודד אגרסיביות. לרוב האגרסיביות מופנת כלפי כלבים אחרים, אך היא יכולה להיות מופנת גם כלפי הבעלים, ילדים ומשפחה. לעתים הטסטוסטרון גורם לנטיה מרדנית כלפי הבעלים (הכלב "חושב שהוא הבוס בבית").

ההורמון גורם לכך שהכלב מיוחם באופן תמידי. לרוב, כלבים מיוחמים אינם באים על סיפוקם ולכן נוטים לאונן על חפצים בבית, להיטפל לבעלי הבית ואורחיו וכן מנסים לברוח מהבית על מנת למצוא נקבות, אז הם חשופים לקרבות עם זכרים אחרים, תאונות דרכים, הם נוטים ללכת לאיבוד ולא למצוא את דרכם הביתה ועוד.


3) פחות גורים לא רצויים

כלבים שעברו סירוס אינם יכולים להביא צאצאים לעולם. אם אתם לא מעוניינים בגורים, אנא סרסו את כלבכם.

לצערנו אוכלוסיית בעלי החיים המשוטטים הולכת וגדלה. תופעות כמו השלכת גורים לא רצויים לרחוב או המתות חסד בעמותות השונות מתפשטות והולכות. גורים המושלכים לרחוב לרוב נדרסים, סובלים התעללויות או מתים מרעב.

אנו רואים בעיקורים וסירוסים צעד הומני נחוץ כדי לנסות ולפתור את המצב האומלל בו שרויים בעלי החיים המשוטטים.

ה"חסרונות" שבניתוח סירוס:

עלות הניתוח.

אומנם סירוס עולה כסף אך הטיפול בסיבוכים הבריאותיים הקורים בכלבים לא מסורסים יביאו להוצאות כלכליות רבות יותר.

כדי לעודד בעלי כלבים לעקר ולסרס את כלביהם, הרשויות המקומיות מעניקות הנחה מכובדת בתשלום אגרת הרישיון בעת קבלת חיסון הכלבת. הנחה זו חוזרת על עצמה בכל שנה לכל חיי הכלב(כ-100 שח מדי שנה)!

 

"כלבים מסורסים הם שמנים".

אכן יש נטיה מסויימת להשמנה לאחר הניתוח. ניתן למנוע זאת ע"י שמירה על דיאטה וע"י פעילות גופנית נאותה. כלבים רבים משמינים בשל מתן תזונה לקוייה ע"י הבעלים או ככול שגילם עולה ללא קשר לסרוס,במילים אחרות- כלב לא מסורס אינו בהכרח לא שמן.

הסיכון שבניתוח: כל הליך הכרוך בטישטוש או הרדמה כרוך בסיכון מסויים (בדומה למצב הקיים ברפואה אנושית). הסבירות "שמשהו ישתבש" היא נמוכה מאד בכלבים צעירים ובריאים. ככול שהגיל עולה ומצב הבריאות יורד, הסבירות לסיבוכים גדלה יחסית ויש לבצע בדיקות נוספות לפני ההחלטה לבצע את הניתוח.

הניתוח עצמו מבוצע יום-יום והוא שגרתי ופשוט יחסית. רוב הכלבים "חוזרים לעצמם" ביום שלאחר הניתוח.

חשש לגרום לכלב לאבד את אשיותו ושמחת החיים שלו: הווטרינריה המודרנית טוענת כי אין השפעה פסיכולוגית לסרוס וכי יש לסרס כל כלב זכר שלא מיועד לרבייה. מנסיוננו, כלבים מסורסים הם רגועים וממושמעים יותר. (כלבי גישוש ואיתור סמים של המשטרה וגם כלבי נחיה עוברים סרוס).

לדעתנו, כלב מיוחם שלא בא על סיפוקו וכל פעם שמנסה לבוא על סיפוקו הוא זוכה ליחס שלילי מצד בעליו, הוא כלב די אומלל. כלבים שעברו סרוס אינם מתיחמים ואם הסרוס נעשה בגיל צעיר- אינם מפתחים "הרגלים זכריים" כמו סימון טריטוריות ע"י השתנה בבית, ביטויי דומיננטיות כלפי הבעלים או אגרסיביות כלפי כלבים אחרים

על הניתוח עצמו: הניתוח נעשה תחת הרדמה כללית. על הכלב להגיע בבוקר הניתוח, כשהוא בצום של 12 שעות (ללא מזון, מים מותר). הכלב ישוחרר הביתה בערב של אותו היום אלא אם כן סוכם אחרת. בזמן הניתוח מוסרים האשכים ללא פגיעה בכיס האשכים. הניתוח מחייב חתך קטן יחסית בעור, ובניגוד לניתוח עיקור בנקבות, אינו מצריך פתיחת חלל הבטן – לכן הוא פשוט יותר וההחלמה ממנו בד"כ חלקה וללא כל קשיים. אנו מקפידים מאד על שיכוך כאב (כיאה לרפואה המודרנית) ומספקים שיכוך כאב מניעתי בצורת זריקה עוד לפני הניתוח(!) וכמובן שאחריו.

לסיכום: הסירוס מקנה יתרון הומני ונוח, הן לבעל החיים והן לבעליו. הסירוס מונע מחלות מהכלב, מונע סבל, מצמם את אוכלוסיית בעלי החיים המשוטטים ובו בזמן תורם לחיים ארוכים יותר ובריאים יותר של כלבכם

נשמח לענות על כל שאלה שיש לכם ולייעץ ספציפית לגבי כלבכם:
03-5516699
להתראות במרפאה